יורוליג – שלב הסיכומים

בין לבין הדיבורים על העונה הבאה, הליגה הסגורה, ההשעיות שיהיו או לא, הטופ 16 המרתק ושלב הפלייאוף המרתק פחות, עונת היורוליג מגיעה לסיומה. אז מה ומי היה שם?

הקבוצה – לבוראל קוצ'ה ויטוריה

ברצינות, מי היה מהמר שהקבוצה הזו תגיע לפיינל פור השנה? בורוסיס שכביכול הגיע גמור, רכזים לא מרשימים על הנייר ובכלל סגל ללא אף כוכב אירופי משמעותי. ובאופן כללי נראה היה שהימים הגדולים של הקבוצה הזו נשארו בעשור הקודם. בתגובה הם ניצחו שוב ושוב את שתי הבכירות הספרדיות ופעם אחת גם את צסק"א. טאטאו בקלילות את פנאתיניקוס בהצלבה ועם מאזן 18-9 הם בפיינל פור לגמרי בזכות.
קבוצה

ראוי לציין גם – צסק"א מוסקבה, פנרבחצ'ה

אם לא העונה המרשימה של ויטוריה שעולה על כל הציפיות אין ספק ששתי הקבוצות האלו מסומנות כבר מראשית העונה כמועמדות הבכירות לזכות בתואר. ראשונות בבתים, מובילות במאזן ובכלל נראה משימה בלתי אפשרית לנצח אחת מאלה. השבוע אחד מהן תפסיד.

הקבוצה המאכזבת – מכבי ת"א

אולי הבחירה הכי ברורה בטור הזה. אחת הקבוצות הבכירות, המכובדות וכן, גם העשירות ביבשת. קבוצה שזכתה בכמה וכמה גביעים והפסידה בכמה גמרים, בנתה סגל מרשים על הנייר בקו האחורי וסגל דל במיוחד בקו הקדמי. הברכיים נשחקו, השחקנים (והמאמן התחלפו), ההפסדים נערמו.

ראוי לציין גם – ריאל מדריד

התחילה את העונה כאלופת אירופה עם סגל יחסית דומה לזה שזכה. לא קל לשחזר הישג כזה וריאל גם הוגרלה פעמיים לבית הקשה ביותר האפשרי. לא הרשימה כל השנה למעט הבלחות בודדות (למשל מול חימקי מוסקבה במשחק שהבטיח את העפלתה להצלבה). זה גם היה הנצחון האחרון שלה העונה. סיימה את העונה במאזן שלילי של 12-15 ובעיקר תחושה שרוב הזמן היו לא מחוברים ועייפים.

הקבוצה המפתיעה – הכוכב האדום בלגרד

כמו הקבוצה המאכזבת מת"א גם הכוכב האדום פתחו במאזן שלילי של 3-1 אך בניגוד לחילופי הגברי במכבי אלו בבלגרד גם הניבו תוצאות. את גל מקל הורידו לספסל ואחר כך שיחררו, את סופוקלס שחורציאניטיס העיפו. במקומם החזירו את מרקוס וויליאמס וולדימיר סטימאץ', לאחר מכן שיחררו את ריאן תומפסון והחתימו את טרנס קינסי ודווקא בעמדת המאמן נתנו גיבוי, אבל אמיתי.

את הבית המוקדם שכלל את פנר, ריאל מדריד, חימקי מוסקבה, באיירן מינכן ושטרסבורג, בלגרד סיימה במאזן מאוזן של 5-5 (נצחון אחד על ריאל וחימקי) והעפילה לטופ 1. שם קיבלה את הבית הקל מבין השניים וגם אותו סיימה במאזן דומה 7-7. בהצלבה קיבלה את צסק"א החזקה ולמרות פייט מרשים בכל המשחקים הפסידה בכולם. לא סתם מכבי ת"א רוצה חצי מההרכב האדום בקיץ הנוכחי.

לא עלו לפיינל פור – הקהל הטוב ביבשת

ראוי לציין גם – באמברג

אולי הקבוצה שהיה הכי כיף לראות בעונה האחרונה. המאמן המצוין אנדראה טרנקיירי הוציא מכל שחקן 110 אחוזים. בנה קבוצה פשוטה כמשמעה, יחידה מגובשת שמאמינה בעצמה ומבצעת ברמה הכי גבוהה שהיא מסוגלת. הכנה טקטית ברמה הגבוהה ביותר וניהול משחק מעולה הביא את הקבוצה הזו להלחם עד הרגע האחרון להלחם על מקום בהצלבה.

השחקן – יואניס בורוסיס

במהלך קריירה שידעה לא מעט עליות ומורדות הגיע הענק היווני לריאל מדריד ב-2013. למרות זכייה ביורוליג בורוסיס הציג שנתיים חלשות יחסית ובקיץ האחרון, בגיל 31, נחשב כבר למישהו שעבר זמנו. לבוראל קפצו על המציאה והחתימו אותו על חוזה נמוך יחסית ולא ידעו כמה פגעו.

בורוסיס הציג את עונת היורוליג הטובה ביותר שלו, ב-27 משחקים בהן שיחק בממוצע 25 דקות, בורוסיס סיפק 14.6 נקודות, 8.9 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים ומדד משוקלל של 21.5 (שני אחרי ננדו דה קולו עם 24). במחזור השני של שלב הבתים, ובמחזורים 13,10,4 של הטופ 16 הוא זכה בשחקן המצטיין של השבוע ובשחקן החודש של מרץ. לסיכום – שחקן העונה.

ראוי לציין גם – מלקולם דילייני, ננדו דה קולו, גוסטבו איון

דילייני הוביל את קובאן לפיינל פור, דה קולו כיכב בצסק"א וגוסטבו איון הוא הסיבה שמדריד בכלל הגיעה להצלבה. יחד עם בורוסיס ומילוש תיאודוסיץ' מהווים את החמישייה הפותחת של מצטייני העונה.

אקס פקטור – מייק ג'יימס

אחרי שעבר בין היתר בגלבוע\גליל וגם כמעט חתם בפיניקס בקיץ האחרון נשאר מייק ג'יימס לעונה נוספת בקוצ'ה לבוראל וכרגע נראה שאף צד לא מתחרט על כך. הרכז המשיך את העונה הטובה שהציג במפעל בשנה שעברה, קלע 10.4 נקודות ב-21 דקות, מסר 2.7 אסיסטים לעומת קצת יותר מאיבוד אחד למשחק וגם לקח 2.7 כדורים חוזרים.

ראוי לציין גם – אדם האנגה, סטפן יוביץ', מייק זירבס, קווינסי מילר

האנגה היה החוליה הנוספת לצד ג'יימס ובורוסיס שנתן יותר ממה שציפו והביאו את ויטוריה עד הלום. על שלושת האחרים ע"ע הקבוצה המפתיעה, הם אלה שקיבלו את השחקנים החדשים ובנו איתם קבוצה חזקה, במגרש וגם באופי.
סטפן יוביץ' קובע שיא אסיסטים למשחק יורוליג (17)

המאכזב – רודי פרננדז

עקב פציעה באמצע העונה שיחק 14 משחקים בלבד אבל גם בהם לא הרשים במיוחד. בסיבוב הראשון קלע רק פעמיים בספרות כפולות מול שתי הקבוצות החלשות בבית (שטרסבורג ובאיירן מינכן) את המשחק האחרון סיים ללא נקודה ומעל 10 דקות משחק.חזר לחמשת המשחקים האחרונים וגם בהם לא הרשים. סיים את העונה עם 7.6 נקודות בממוצע ב-22 וחצי דקות.

ראוי לציין גם – אלכסי שבד, אנטה טומיץ', ואסיליס ספאנוליס, ג'ורדן פארמר

שבד הציג מספרים לא רעים אבל לא הצליח לסחוב את הקו האחורי המרשים של חימקי ואת הקבוצה להצלבה, טומיץ' הציג מספרים לא מספיק טובים לאורך העונה, ספאנוליס ככל הנראה סיים את תפקידו ההיסטורי ובכל זאת הילד כבר בן 33 ופארמר הציג משחק בודד טוב בתבוסה במוסקבה והודח מהקבוצה שלא העפילה לסיבוב השני.

לפני השיא: התגלית או השחקן המפתיע – לוקה דונצ'יץ'

כשסרחיו וסרחיו לפניו איש לא האמין שבן ה-17 יקבל באמת דקות משחק, אבל כשקיבל את ההזדמנות הוא לקח אותה בשתי ידיים. המשחק במוסקבה מול צסק"א בו קלע 12 נקודות ושאב 5 ריבאונדים הראה שהסלובני הצעיר עוד יראה ניצוצות באירופה, או מעבר לים.

ראוי לציין גם – מרקו גודוריץ'

באופן לא מפתיע גם הוא אקס יוגוסלבי (סרבי), בן 21. קיבל דקות איכותיות בכל המשחקים של האדומים מבלגרד עד למשחק השני בהצלבה מול מוסקבה וגם סיפק 7.1 נקודות בממוצע.

בשיא – בוגדן בוגדנוביץ'

זה סוף סוף הגיע. השחקן המבטיח התחיל את העונה בצורה צולעת וכבר היה חשש שהוא לעולם לא יפרח באמת. אחרי סיבוב ראשון פושר עד בינוני הגיעה קובאן לאיסטנבול במחזור השלישי של הטופ 16 ובוגדן הצעיר לקח את המושכות לידיים וסיים עם 23 נקודות והוביל משם את הקבוצה למקום הראשון בבית. הוא עוד הציג במהלך העונה תצוגות מרשימות פחות אבל אט אט השתלט על תפקיד המנהיג והגו טו גאי בקבוצה של אוברדוביץ' וזה לא פשוט עם כזו סוללה ומאמן סביבך. את הסדרה מול ריאל מדריד הוא הפך לקלה עם 15.7 נקודות למשחק, 4 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים. והוא עוד לא בן 24.

ראוי לציין גם – יאן וסלי

וסלי מוביל את פנר בריבאונדים, אחוזים מהשדה ויספק בכל ערב 12 נקודות ו-7 ריבאונדים בממוצע, הוא אמנם חוסם רק חצי זריקה במשחק אבל ההשפעה שלו בשני צדדי המגרש, האנרגיות האדירות והיכולות האתלטיות מהוות בעיה לכל קבוצה ביבשת. למה הוא לא לפני בוגדנוביץ'? כי אצלו זה היה צפוי יותר.

בא לעבודה

אחרי השיא – ואסיליס ספאנוליס

אם הוא היה מועמד לשחקן המאכזב בגיל 33 זה רק אומר שממנו מצפים ליותר. אחד השחקנים הגדולים בתולדות אירופה ובטח אחד המעולים בשנים האחרונות. סחב את אולימפיאקוס ל-3 גמרים ב-4 שנים האחרונות ומתוכם גם זכה בשניים. ב-2009 זכה בפעם הראשונה במפעל עם היריבה השנואה פנאתינייקוס. עוד לקח במהלך הקריירה 5 אליפויות יוון, 4 גביעים מקומיים, זהב וארד ביורובסקט וגם כסף במונדובאסקט. וכל זה רק תארים קבוצתיים. לכל זה יש להוסיף את תואר השחקן המצטיין במפעל ב-2013, חמישיית העונה ב-2009 , 2013 ו-2015 והשחקן המצטיין של הפיינל פור ב-2009, 2012 ו-2013, ועוד ועוד. אחרי סיבוב ראשון חלש, השתפר מעט בסיבוב השני אך לא הצליח להוביל את אולימפיאקוס להצלבה.

ראוי לציין גם – סופוקליס שחורציאניטיס, דווין סמית'

אחד אקס מכבי כפול שתיים, הגיע לכוכב האדום וזו הבינה שקיבלה פלופ גדול במיוחד, שיחררה אותו בזמן והמשיכה עד ההצלבה. השני שחקן מכבי ת"א בהווה אך ככל הנראה גמור פיזית, ומאז אמצע העונה שעברה מפסיד משחקים בסיטונות בשל בעיות בריאות. לא הצליח להוביל את הקבוצה לאליפות מקומית בקיץ הקודם או למנוע ממנה לעוף העונה כבר בשלב הראשון של המפעל מבית קל על הנייר, למרות כמה תצוגות אישיות לא רעות.

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובות מהפייסבוק

comments

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *