כבר היינו בסרט הזה

פוסטורח מאת אילן רז

מישהו זוכר לפני לא הרבה זמן את מגפת הסארס שהתפרצה במזרח הרחוק? ומה עם שפעת החזירים, זוכרים אותה? זוכרים שקנינו חיסונים לכל אזרח במדינה אחרי שאמרו לנו שכל מי שלא יחוסן מסכן את עצמו. אחרי שהמדינה שברה את קופת החיסכון והוציאה מיליארדים לרכישת חיסונים, האם אתם מכירים מישהו אחד שהתחסן, או שזה הכל פשוט היה בלוף אחד גדול שנועד להפחיד את כולם לקנות חיסונים? כמה אנשים בכלל מתו מהמגפות האלה? זה לא ברור בעצם אם אפילו הייתה מגיפה מלכתחילה.

בסרט האפוקליפטי האחרון שיצא לאחרונה לאקרנים הצליחו היוצרים מהוליווד להאביס את הצופים מכל המטעמים הגראנדיוזים הנהוגים במפעל הבידור הקולנועי. האיום האחרון השואף להכחיד את האנושות מופיע בדמותו של חיידק קטלני המתפשט כמגפה בכל עולם והורג כל אדם וקוף מעבדות אשר נחשף אליו.

איזה גיבור יקום להציל אותנו?

אפילו ג'ייסון בורן, גיבור על, הגבר היפה של שנת אלפיים ומשהו ומודל לחיקוי (מאט דיימון) לא יכול לעזור פה. כאן הוא מופיע כבעל שכול שאיבד את אשתו למגיפה, אזרח קטן וממושמע שרק רוצה לשמור על הבת שלו ומוכן לקבל כל הוראה של הממשלה, כיצד להתנהג בשעת המשבר והכאוס שפוקד את הציבור. כי הרי הממשלה היא אחראית וכל יודעת ואם לא תסמוך עליה אז על מי תסמוך?

גם התקשורת החופשית לא תצליח לעזור. למען האמת, אם יש פה מישהו שאפשר להאשים באסון הזה הרי זו התקשורת, או כפי שהיא מיוצגת כאן בדמותו של בלוגר סמי מקצועי עצמאי לענייני בריאות, אשר מוכן לסלף עובדות בעבור בצע כסף, גם כאשר מדובר במותם של עשרות חיי אדם ואפילו קולגות בעבודה. התקשורת היא ישות חמדנית, מניפולטיבית וצרת חשיבה השואפת להכשיל את עבודתם של גיבורי האנושות האמיתיים- אנשי תעשיית התרופות.

מה היינו עושים ללא עזרתם של תאגידי התרופות והרשות למלחמה במחלות מדבקות אשר מטרתם וסיבת קיומם הבלעדית היא למצוא תרופה למחלות מסכנות חיים ולהציל את האנושות, וכמובן שעל הדרך גם לייצר, להפיץ ולמכור אותן לכל מי שחייו וחיי בני משפחתו חשובים לו.

אבל זה פחות חשוב. מה שחשוב שהצופה יידע זה שהממשלה והרשות למלחמה במחלות מדבקות הן אחראיות וחושבות רק על טובת הציבור ושלמות בריאותו, וחברות התרופות, הן לגמרי פה בשבילנו.

תגובות מהפייסבוק

comments

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *