כללי

בגינה

יום אחד הלכתי לטייל בגינה. כשראיתי אותה פורחת, וכל הפרחים הצבעוניים מחייכים, חשבתי לעצמי שאקטוף לך פרח אחד ויחיד, קטן ויפה ואף אחד לא ירגיש ואת תאהבי אותי. התחלתי לחפש , אחרי הכל הייתי צריך לבחור פרח אחד מתוך גינה עצומה וזו לא הייתה משימה פשוטה, ואז פתאום ראיתי את מה שרציתי לראות: פרח מאיר עיניים, אדמדם וריחני, עמד לו בפינה, כמעט מבויש. ידעתי שזהו זה נגמרו החיפושים. התכופפתי לקטוף…
המשך הפוסט

עדיין כואב

עברה שנה, אולי עברו שנתיים, ובלילה חלמת את אותה תחושה של תסכול, החמצה, כאב, כעס וחוסר אונים. מישהי שהיא הכל בשבילך אומרת לך שאתה בעצם כלום בשבילה, מישהי שאתה רוצה להיות הכל בשבילה אומרת לך שזה בעצם לא משנה לה בכלל.

איזה זיכרון עצוב יותר?

כשהייתי ילד שבוע הזיכרון הזה מאד העציב אותי, אבל יום השואה הרבה יותר מיום הזיכרון. מאד פחדתי שהנאצים יחזרו וייקחו אותי מהבית ותמונות הזוועה הבהילו אותי ממש. מצד שני יום הזיכרון לחללי צה"ל היה פחות מאיים, אמנם שתי אזעקות אבל בסך הכל כולם לובשים לבן ודי שקט ברחוב ואפילו נחמד, וגם בערב יש מסיבה כזאת ומלא רעש וכולם שמחים. השנים עברו והגעתי לצבא. לא הייתי 'לוחם' או 'קרבי' אבל את…
המשך הפוסט

כל מה שאני יודע…על האח הגדול

לאחרונה אני נאלץ במסגרת חובותי האקדמיים לענות על מבחן גמר בתואר שני בתקשורת. לצער כולם (למעט הבודקים כנראה) זהו מבחן סגור. כלומר מתוך 4 שאלות אני חייב לבחור 2. כמובן שאף אחת מהשאלות לא עוסקת בנושא שמעניין אותי בתחום ולכן אני מתקשה מאד מבחינת העניין. אז צצה במוחי הלא קודח מחשבה. הבנתי שאני יודע יותר מדי דברים לא חשובים. לכן הרגשתי פשוט חייב לסלק או לפחות להוציא ולשתף את כל…
המשך הפוסט

להיות איתך

כבר שחקתי במחשב, אכלתי, ישנתי, קראתי, בקרתי בפייסבוק ובטוויטר, ראיתי יוטיוב, עשיתי ביד, סיגריה עישנתי, קפה שתיתי, טלוויזיה ראיתי, ובכל הזמן הזה רק רציתי להיות איתך. לא אכפת לי מה נעשה יחד אם נשב בסלון ונדבר, אם נשכב או נראה סרט אם נצא לפאב או נישאר בחדר כי בכל הזמן הזה אהיה איתך

זרם תודעה

לילה של נהיגה בכביש מכניס אותך לפרקי מדיטציה. נהיגה על אוטומט ולפעמים אתה חושב בזרם תודעה. מסתכל כמה זמן נשאר עד שעת היעד שהגדרתי וכמה קילומטרים למחלף הבא, בסופו של דבר המגע שלך על העור שלה מכניס לך טעם לחיים

ברית עולם

משבר פרץ בקהילה הרפורמית בצ'ארלסטון כשנודע בציבור כי הרב לאופר לא שמר אמונים לאשתו לאה. מסתבר כי מזכירתו בהיכל הייתה נאמנה אליו יותר מאשר לבעלה, ובעצם שברו שניהם את אמון הקהילה ואמון בני זוגם בצוותא. הבעל המקורנן נתמלא זעם ובושה שכן אשתו, חמדת ליבו, בגדה בו עם ראש הקהילה, הבכיר והבחיר ביהודי צ'ארלסטון. נמלא ליבו צער עמוק ולא עמד בפני הדבר. בתחילה רצה ליישר ההדורים עם אשתו הבוגדנית אולם משראה…
המשך הפוסט

כתיבהתראפיה

כשרע לי אני חוזר אל הכתיבה. אני חושב אם היא שונאת אותי שאני נזכר בה רק שרע, אמנם אני כותב פה ושם גם כשבסדר ואפילו כשטוב, אבל אני מודה: אני חוזר אל הכתיבה כשרע. משום מה אני חושב שהיא לא כועסת עלי היא יודעת שאני אוהב גם כשאני לא שם. יודעת לקבל אותי כמו שאני ואוהבת להיות שם בשבילי יודעת שאני מחזיר לה אהבה בדרכי. גם אם השורות שבורות או…
המשך הפוסט