אנשים הם אנשים

בשבועיים האחרונים נתקלתי בכל כך הרבה תגובות אנושיות שפשוט התבלבלתי.

מה הכוונה?

בעבודה

מישהו התחמק ממני שלושה ימים כי היה צריך למסור לי בשורה שלילית. הוא לא יכל להתמודד עם זה שהוא צריך לבשר לי את זה.  אז הוא העדיף להיעלם.

בכביש

אחר כך נתקעתי עם האוטו במרכז תל אביב. קרוב לשעתיים התמודדתי עם המכונה והתקדמתי יפה יחד עם צעקות עידוד או מבטים מרחמים. מדי פעם היו גם הערות עוקצניות או הפניית מבט אלגנטית.

ואז הגיע יוסי.

יוסי בדיוק יצא מהמקלחת. הוא היה לבוש מכנס בוקסר וגופיית 'סבא'. הוא היה מסורק והריח טוב כנראה אחרי יום עבודה. הוא גר בבניין שמתחתיו נתקעתי. לא שאל אותי מה קרה אלא ישר הלך לרכב שלו והביא כלי עבודה. עם הפלייאר בהתחלה לא הצלחנו. הוא נעלם וחשבתי "טוב נו, לפחות הוא ניסה". אבל יוסי חזר עם מברג.

עם המברג ועוד כמה דחיפות הצלחנו. מה שלא הצלחתי לבד קרוב לשעתיים הצלחתי עם יוסי ברבע שעה. הייתי מפויח ומזיע אמרתי לו : "אם לא הייתי נראה ככה הייתי לוחץ לך את היד". יוסי לא חשב פעמיים, הוא הושיט לי את ידו שיצאה לא מזמן מהמקלחת.

תגובות מהפייסבוק

comments

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *